מאגר מידע
מאגר מידע > אידיאולוגיות, תנועות וזרמים > הרעיון הלאומי היהודי

האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ב | מחבר: יורם חזוני

תכלת : כתב - עת למחשבה ישראלית

נפנה קודם לשאלה הסמנטית: האם הרצל התכוון, כפי שטוענים תכופות, שהמונח Judenstaat בכותרת הגרסה הגרמנית של ספרו יובן כ"מדינת היהודים" – ולא כ"מדינה יהודית"?

הרצל כתב את Der Judenstaat במהלך שנת 1895, כהרצאה שהתעתד לשאת בפני בנקאים ודמויות יהודיות חשובות נוספות במערב אירופה, שקיווה כי ימלאו תפקיד מרכזי בניהול המשא ומתן עם המעצמות האימפריאליות לשם הקמתה של מדינה יהודית עצמאית. בנובמבר באותה שנה הביא הרצל את תכניתו המדינית בפני קבוצה של יהודים אנגלים בעלי השפעה בשם 'מועדון המכבים'. בעקבות אותה הרצאה התבקש להגיש מאמר בנושא לג'ואיש כרוניקל הלונדוני, ומאמר זה, שהופיע ב- 17 בינואר 1896 תחת הכותרת "פתרון השאלה היהודית", היה בעצם הופעת הבכורה של רעיונו. נמצאים בו קווי המחשבה העיקריים של ספרו, וכן המונח האנגלי Jewish State ("מדינה יהודית"), שהרצל השתמש בו בעקביות כדי לתאר את המדינה העצמאית שרצה להקים עבור העם היהודי.

ב- 19 בינואר, לאחר הופעתו של המאמר באנגלית, חתם הרצל על הסכם להוצאת הגרסה המלאה של הספר, תוך שהוא מציין ביומנו שבכוונתו להחליף את כותרתו המסורבלת ב-Der Judenstaat, הפשוטה בהרבה.14 המהדורה הגרמנית ראתה אור ב- 14 בפברואר 1896. בה בעת הוציא הרצל גם מהדורות בצרפתית ובאנגלית, שאותן מימן מכיסו.15 לכותרת המהדורה הצרפתית השתמש הרצל בצירוף L’État Juif ("המדינה היהודית"), ולמהדורה האנגלית נתן את הכותרת A Jewish State ("מדינה יהודית").16

קשה לטעון שבחירתו של הרצל בכותרות אלו הייתה מקרית. הרצל דיבר צרפתית רהוטה, והאנגלית שלו, שהייתה אמנם בינונית, הייתה טובה דייה כדי שיוכל להבין את משמעות המיליםJewish State . יתר על כן, למהדורות של החוברת באנגלית ובצרפתית היה מקום מרכזי בתכניותיו המדיניות. האישים המרכזיים שעמדו מאחורי הניסיונות ליישב יהודים בארץ ישראל ובארצות אחרות – שאותם קיווה הרצל למשוך אל מפעלו – היו דוברי צרפתית, וארגונם החשוב ביותר, 'החברה להתיישבות יהודית' (יק"א), ישב בפריז. ומנגד, את ארגונו שלו התכוון הרצל לבסס באנגליה, וספרו נכתב מתוך ההנחה המפורשת שיהודי אנגליה יהיו עמוד התווך שלהתכנית.17 לפיכך, בנוגע לשתי המהדורות, אין כל יסוד להניח שהרצל היה מוכן לסלף את כוונותיו המדיניות ולהשתמש בכותרת שנחשבה בעיניו בעייתית מבחינה רעיונית. באופן דומה, כשאישר הרצל את פרסומה של מהדורה אידית ב- 1899, גם היא נשאה כותרת שכדובר גרמנית הוא בהחלט היה מסוגל להבין: היא נקראה די יודישע מדינה ("המדינה היהודית").18

כך, בכל שפה שהרצל שלט בה, תורגמה הכותרת של ספרו כהמדינה היהודית, ולא כמדינת היהודים.19 מעבר לכך, הרצל השתמש בעקביות במונח "מדינה יהודית" בשנים שלאחר מכן, לא רק ביחס לספרו, אלא גם לתיאור המדינה שביקש לייסד. עובדה זו בולטת במיוחד כשבוחנים את מכתביו, שאותם כתב בדרךכלל בגרמנית ובצרפתית: כשכתב בגרמנית, המשיך להשתמש במילה Judenstaat, אך במכתבים שכתב בצרפתית באותם ימים ממש, התייחס תמיד למדינה שרצה לייסד כ- état juif.20 מכאן ברור שהמונח "מדינה יהודית" היה התרגום המועדף עליו למילה Judenstaat. ואכן, השימוש העקבי של הרצל במונח "מדינה יהודית" באנגלית ובצרפתית הוא שגרם להצלחתו העצומה של המונח. במשך יותר ממאה שנה לאחר שהרצל טבע אותו, המשיכו מדינאים בכל רחבי העולם לדבר בעד ונגד רעיון "המדינה היהודית" – לרבות הוועדה הבריטית המלכותית שב- 1937 המליצה לראשונה על עצמאות יהודית בארץ ישראל, כמו גם מנסחי החלטת החלוקה של האו"ם מ- 1947, שנתנה הכשר בינלאומי לרעיון זה.

טענתם של אוהדי המושג "מדינת היהודים" כיום היא שכל זה אינו אלא טעות. לדידם, כל מי שמשתמש במונח "מדינה יהודית" בהתייחסו ל-Judenstaat של הרצל אינו מודע לכך שהתחילית הגרמנית Juden- משמעה "יהודים", בעוד שהמילה שמשמעותה "יהודית" היא juedisch. את כוונתו האמיתית של הרצל ניתן להבין רק מן הכותרת הגרמנית של ספרו, וזו דיברה על מדינה שהיא Judenstaat, לא juedischer Staat אילו התכוון הרצל למדינה יהודית, היה נותן לספרו את הכותרת Der Juedische Staat.

אלא שטיעון זה מבוסס כולו על אי-הבנה לגבי הדרך שבה שימשה התחילית Juden- ("יהודים") בגרמנית של הרצל. בחינה של כתביו מגלה שפע של מילים המכילות תחילית זו, שבהן ההתייחסות היא בבירור למשהו "יהודי". כך, למשל, כותב הרצל Judenblatt ביחס ל"עיתון יהודי" (או, ליתר דיוק, "צהובון יהודי"), ו-Judenroman בדברו על "רומן יהודי" שקיווה לכתוב. בדומה לכך, הוא כותב Judenkinder עבור "ילדים יהודים" ו-Judenkongress עבור "קונגרס יהודי". הדרך הברורה ביותר לתרגם מונחים כאלה לעברית, כמו גם לאנגלית ולצרפתית, היא להשתמש בשם התואר "יהודי" – ודומה כי איש לא יבקש להחליף ביטויים כמו "קונגרס יהודי" או "עיתון יהודי" בביטויים מסורבלים כגון "קונגרס יהודים" או "עיתון יהודים". באותה מידה, כשמבקשים לתרגם את המילה Judenstaat לעברית, הבחירה הטבעית והנכונה ביותר היא "מדינה יהודית", המקבילה למינוח של הרצל (Jewish State באנגלית, ו-état juif בצרפתית).

אך גם אם המונח "מדינה יהודית" היה התרגום המוצלח ביותר של המילה Judenstaat לשפות זרות, עדיין קיימת האפשרות שמילה זו היא שמשקפת נאמנה את תפישותיו האמיתיות של הרצל; כלומר, אולי הוא העדיף להשתמש בתחילית Juden- ("יהודים") במקוםבתואר juedisch ("יהודי") בשפת אמו מפני שחש שלחלופה השנייה יש משמעות מסוימת – לפחות בגרמנית – שהיא פחות רצויה?

ברם, גם את האפשרות הזאת סותרות הראיות. למעשה, בדיקת כתביו של הרצל מעלה כי הוא השתמש במונחים Juden- ו-juedisch באופן פחות או יותר חליפי, וכי ככל הנראה לא ראה כל הבדל משמעותי ביניהן. כך, למשל, כשכתב על "השאלה היהודית" השתמש הן ב- Judenfrage והן ב- juedische Frage; עבור "קהילה יהודית" השתמש הן ב- Judengemeinde והן ב-juedische Gemeinde; והצירוף "הרוח היהודית", היה אצלו גם Judengeist וגם juedischer Geist. בדומה, המונח המפורסם Judenblatt ("צהובון יהודי") מופיע ביומניו של הרצל גם כ-juedischesBlatt. ואפילו השפה האידית מופיעה בכתביו כ-Judendeutsch, כמו גם כ-juedischdeutsch. יתר על כן, המילה juedisch אף שימשה אותו כדי לתאר מוסדות של התנועה הציונית כמו ה-Juedische Colonialbank ("הבנק הקולוניאלי היהודי"), שהקים בלונדון במטרה לספק שירותים פיננסיים שיתמכו בפעילותו הדיפלומטית. אילו רצה בכך, היה יכול בקלות לבחור בשם אחר, שאיננו נוקב בשם התואר "יהודי", דוגמת Judencolonialbank. אך הרצל לא עשה זאת מן הסיבה הפשוטה שהתחילית Juden- הייתה אצלו נרדפת למילה juedisch. דהיינו, המונחים Judenstaat ו-juedischer Staat היו בשביל הרצל, ביסודו של דבר, מילים נרדפות.

אבל הרצל היה חייב, כמובן, לבחור בין מונחים אלו. אפשר לתת לספר רק כותרת אחת, והוא ידע שהמונח שיבחר יהפוך לסיסמה ולסמל שישתמשו בו במשך שנים או אולי מאות שנים. ולכן, אם Judenstaat ו-juedischer Staat היו עבור הרצל מילים נרדפות במהותן, מדוע העדיף את הראשונה על פני האחרונה?

אם כי לא ניתן להוכיח זאת בוודאות, נראה ששיקוליו היו ספרותיים במהותם. לא ניתן להתעלם, למשל, מן העובדה שהמילה Judenstaat היא הקצרה יותר והפחות מסורבלת מבין שתי האופציות שעמדו לרשותו בשפה הגרמנית – כשם ש-Jewish state ו-état juif הן החלופות הקצרות יותר והמסורבלות פחות באנגלית ובצרפתית. נוסף על כך, ישנה אפשרות סבירה שהרצל נמשך למילה Judenstaat בגלל ערכה הרב כמשחק מילים בעל מטען אידיאולוגי-ציוני. שיקולים מסוג זה פעלו באופן ברור בבחירת הכותרת לרומן שפרסם לימים, Altneuland ("ארץ ישנה-חדשה"), שהתווה דיוקן אוטופי של ארץ ישראל עתידית. כידוע, כותרת הרומן היא בדיוק משחק מילים מעין זה, בהיותה אזכור מודע לבית הכנסת המפורסם של פראג, Altneuschul ("בית כנסת ישן-חדש").21 כותרת זו נועדה להיות משעשעת כמובן, אך היא גם ביקשה לעמוד על נקודה אידיאולוגית חשובה: יהודי מרכז אירופה ראו ב-Altneuschul את מרכזם הרוחני במשך שש מאות שנה, והרצל קרא להם בעדינות לוותר על בית הכנסת הישן-חדש שלהם ולהחליפו במשהו נשגב יותר – ארצם הישנה-חדשה, ארץ ישראל. משחק מילים זה, על צלילו המתבדח מעט ועל משמעותו העמוקה וכבדת המשקל, הוא אשר הפך את Altneuland לכותרת מוצלחת בעיניו. ביומנו כתב על המונח Altneuland: "זו תהיה מילה מפורסמת".22

האם הרצל חיפש אחר משחק מילים דומה כשטבע את המונח Judenstaat? יש סיבות טובות לחשוב שכן. כידוע, חלק מן היהודים בערי מרכז אירופה בימיו של הרצל חיו ברובע מסוים שלעתים כונה Judenstadt ("עיר היהודים"). אכן, ה-Altneuschul עצמו נמצא ב-Judenstadt של פראג. כאשר קרא לספרו Der Judenstaat, ביקש הרצל להעביר את אותו המסר בדיוק שהדגיש מאוחר יותר בכותרת שהעניק לרומן שלו: הוא קרא ליהודים לעזוב את עירם, את הרובע היהודי שלהם, ולהחליפו בדבר הנשמע דומה, אך הוא למעשה גדול ממנו לאין ערוך: המדינה היהודית.

לסיכום, הטענה שהרצל התכוון שמשמעותה של המילה Judenstaat תהיה "מדינת יהודים", ולא "מדינה יהודית", אין לה יסוד. הרצל עצמו הוא שטבע את המונח "מדינה יהודית", והוא השתמש בו בעקביות מלאה במשך כל השנים שבהן הנהיג את התנועה הציונית, כתרגום המועדף עליו למילה Judenstaat בכל השפות שבהן שלט. יתר על כן, יש סבירות גבוהה שבחירתו במונח הזה בגרמנית נבעה מטעמים ספרותיים מובנים, שאין להם כל קשר להתנגדות רעיונית למושג "מדינה יהודית" המיוחסת להרצל היום.

נותרת, כמובן, שאלת הגרסה העברית של ספרו, שנקראה מדינת היהודים מאז שתורגמה לראשונה ב- 1896 ביזמתה של הוצאת 'תושייה' בוורשה. הכותרת העברית היא, כמובן, הגורם הברור ביותר הדוחף אינטלקטואלים ישראלים למסקנה כי הרצל התנגד למונח "מדינה יהודית". אך לאור העובדה שלהרצל עצמו לא הייתה שום בעיה להשתמש במונח "מדינה יהודית", קשה להאמין שדווקא בגרסה העברית ביקש לבטא הסתייגות ממנה. סביר יותר שהרצל – שידיעתו בעברית בתקופה זו הסתכמה במילים ספורות בלבד – לא התעמק בשאלת הכותרת העברית יתר על המידה; ואם עלה העניין בכלל, אפשר לשער שפטר אותה בבקשה מן המתרגם, הסופר הווינאי מיכאל ברקוביץ', לבחור בכותרת הנשמעת יפה יותר.

בנוסף, אין אלא לעיין במהדורה של ברקוביץ', כדי להיווכח שאפילו המתרגם עצמו לא ידע שהמונח "מדינת היהודים" הוא התרגום ה"נכון" של המילה Judenstaat. נהפוך הוא, תרגומו של ברקוביץ' השתמש במספר ביטויים שונים כדי לתרגם מילה זו לעברית – לרבות המונח "מדינה יהודית".23

לחלקים אחרים של המאמר:

האם הרצל רצה מדינה יהודית?
האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ב
האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ג
האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ד
האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ה
האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ו

הערות שוליים:

    <14.יומן הרצל, 19 בינואר 1896, בתוך Theodor Herzl, Briefe und Tagebuecher (Berlin: Propylaeen, 1983-1996), vol. ii, p. 289 (להלן מכתבים ויומנים). השווה תיאודור הרצל, עניין היהודים: ספרי יומן, תרגם יוסף ונקרט (ירושלים: מוסד ביאליק, 1997), כרך א, עמ' 265.
    15.יומן הרצל, 10 ביולי, 1896, בתוך הרצל, מכתבים ויומנים, כרך ב, עמ' 399. ראה גם הרצל, עניין היהודים, עמ' 359.
    16.מהדורות מאוחרות יותר של הגרסה האנגלית שונו ל-The Jewish State כדי להתאים לנוסח של הגרמנית והצרפתית.
    17.התומכים העיקריים בהתיישבות יהודית שהרצל רצה לגייסם לטובת רעיון המדינה היהודית הריבונית היו הברון מוריס דה-הירש והברון אדמונד דה-רוטשילד, שניהם מפריז. על מרכזיותה של יהדות אנגליה ראה תיאודור הרצל, מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים, תרגם מרדכי יואלי (ירושלים: הספריה הציונית, 1978), עמ' 63.
    18.רק ב-1915, אחת-עשרה שנים לאחר מותו של הרצל, הותאמה הכותרת היידית לזו הגרמנית, והייתה לדער אידענשטאט.
    19.בשנות חייו של הרצל יצאו לאור גם שלוש מהדורות אחרות של הספר, ברוסית, ברומנית ובבולגרית: יברייסקויה גוזודארסטבו (רוסית, 26 ביולי, 1896); סטאטול אבריילור (רומנית, 1896);ואברייסקה דרז'אבה (בולגרית, 1896). שם הספר ברוסית ובבולגרית הוא "המדינה היהודית"; ואילו ברומנית הוא "מדינת היהודים".
    20.ראה לדוגמה הרצל לסולומון ג'וזף סולומון, 12 במאי, 1896; והרצל לצדוק קאהן, 26 ביולי, 1896. שני המכתבים מופיעים בהרצל, מכתבים ויומנים, כרך ד, עמ' 103, 124.
    21.יומן הרצל, 30 באוגוסט, 1899, בתוך הרצל, עניין היהודים, כרך ב, עמ' 139.
    22.יומן הרצל, 30 באוגוסט, 1899, בתוך הרצל, מכתבים ויומנים, כרך ג, עמ' 53. השווה הרצל, עניין היהודים, כרך ב, עמ' 139.
    23.תיאודור הרצל, מדינת היהודים, תרגם מיכאל ברקוביץ' (ורשה: תושיה, 1896), עמ' 67.


ביבליוגרפיה:
כותר: האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ב
מחבר: חזוני, יורם
תאריך: סתיו 2001 , גליון 11
שם כתב עת: תכלת : כתב - עת למחשבה ישראלית
הוצאה לאור : הוצאת שלם
בעלי זכויות: הוצאת שלם
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית